פסק-דין בתיק ת"ק 6810-10-13

אין חולק כי בתאריך 27.6.12, ברח' ורדיה שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע 1 (להלן: "התובע"), הנהוג על ידי אשתו התובעת 2 (להלן: "התובעת") ובין רכב הנתבעת 1, הנהוג על ידי עובדה, הנתבע 2 (להלן: "הנתבע").

כן אין חולק כי הנתבעים אחראים לקרות התאונה, כאשר זו ארעה מחמת נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע, שלא שמר על מרחק מספיק מרכב התובעים ופגע בו בחלקו האחורי.

הצדדים חלוקים באשר לגובה הנזקים שנגרמו לרכב התובעים בתאונה.

כן חולקים הנתבעים על יתר רכבי התשלום הנדרשים בתובענה.

הנני מקבלת את טענות התובעים כי נגרמו לרכבם נזקים וירידת ערך, כפי שאלה נקבעו על ידי השמאי, בסך כולל של 15,175 ש"ח.

השמאי, מר אריק בוצין, העיד בביהמ"ש ואישר את נכונות חוות דעתו, פרט לכך שבחוות הדעת נכתב על ידו, בטעות, כי הותקן ברכב מכסה תא מטען חדש, למרות שבפועל הותקן מכסה תא מטען משומש והוא אף תומחר כך בחוות הדעת, כמפורט על ידו בתק/2.

השמאי מטעם התובעים אישר כי אכן צילומי מהלך תיקון הרכב והחלפת החלפים, שהמצאתם נדרשה על ידי הנתבעת - אבדו ולא ניתן היה לשחזר את התצלומים.

התובעים נשאו בשכ"ט השמאי בסך של 1,100 ש"ח.

התובעים עתרו לפצותם אף בגין רכיבי נזק נוספים, כפי שפורטו בכתב התביעה ולאחר מכן במכתב ההתייחסות לכתב ההגנה וכאשר במסמך זה סכום הפיצוי לו עותרים התובעים עולה על הסכום שבתביעה המקורית ולגבי הפרש זה שבין הסכומים, לא שולמה על ידי התובעים האגרה.

התובע העיד כי עובר להגשת התביעה התייעץ עם עו"ד, פנה למשרדה פעמיים ושילם לה את הסך של 590 ש"ח.

לכתב התביעה צורפה קבלה מיום 20.9.13 של עו"ד גב' אולגה שץ - אברבך על סך של 590 ש"ח, אולם אין בקבלה זו כל פירוט בגין איזה עניין שולם לה שכר הטרחה.

זאת ועוד, גם אם אכן התייעץ התובע עם עו"ד בעניין הקשור לתאונה ולהגשת כתב התביעה, הרי שלקביעתי, כאשר ענייננו בביהמ"ש לתביעות קטנות, לא עשה התובע בעניין זה להקטנת נזקיו.

התובע לא טען ואף לא העיד כי ניסה לקבל את המידע הדרוש לו לצורך הגשת תביעתו ממקור אחר, שלא היה מחייבו בתשלום כלשהו, כדוגמת סוכן הביטוח שלו.

בנסיבות אלה, דרישתו להחזר התשלום ששילם לעו"ד - נדחית על ידי.

התובעים עתרו אף לחייב את הנתבעים לפצותם בגין נזק לא ממוני - טרחתם עקב סירוב הנתבעת 1 לשאת בעלות הנזק, דבר שגזל מהם בסה"כ 3 ימי עבודה.

התובע העיד כי הינו משתכר סך של 500 ש"ח ליום.

הנני קובעת כי סכום זה של הפסד השתכרות - לא הוכח.

התובעים לא המציאו נתונים בדבר השעות והימים שנאלצו, לטענתם, להיעדר מעבודתם עקב הטיפול בתביעה וכן לא הוכיחו כי לא ניתן היה לטפל בכל הטעון טיפול בדרך שלא תגרום להם להפסד השתכרות.

לעניין תוספת הסכומים הנדרשים בתגובה לכתב ההגנה, קבעתי, כאמור, כי סכומים נוספים מעבר לסכום כתב התביעה - אינם ברי תביעה, כאשר לא שולמה האגרה בגינם.